הסיפור שלנו | כיתת הכוננות כרם שלום

ציר הזמן

שמונה שעות של גבורה

06:30

ליל שמחת תורה - הרגעים האחרונים של שקט

בליל שמחת תורה, כל תושבי הקיבוץ - דתיים וחילוניים יחד - חגגו בהקפות. משה ידידיה רזיאל עמד במרכז המעגל והוביל שירה אדירה של "עם ישראל חי" שהרעידה את הרצפה. לא ידעו שאלה יהיו הרגעים האחרונים של שלווה.

בשעה 6:30 בבוקר נשמעו אזעקות צבע אדום ברחבי הקיבוץ. אליה בן שימול, הרבש"ץ, הבין מיד שמשהו חריג קורה. הוא הורה לכל התושבים להיכנס מיד לממ"דים.

06:45

ההתכנסות - "בדיוק בשביל זה התאמנו"

עמיחי ויצן לא התלבט לרגע. הוא אמר לבני משפחתו בממ"ד: "בדיוק בשביל זה התאמנו בכיתת הכוננות", נישק את אשתו וחמשת ילדיו ויצא.

תשעת חברי כיתת הכוננות התכנסו בנקודת המפגש המוכרת מהתרגולים, יחד עם שישה חיילי נח"ל שתגברו את הכוח. אליה בן שימול חילק אותם לצמדים.

07:05

הקרב מתחיל - 14 מול עשרות

בשעה 07:05 פרצו המחבלים את הגדר המקיפה את הקיבוץ. בשעה 07:15 נפרצה חומת הבטון. כ-100 מחבלים מגדוד יבנא ברפיח, חמושים ברימונים, נשק אישי, טילי RPG ומטענים, פרצו לקיבוץ בגלי התקפה. 14 לוחמים בלבד - 9 חברי כיתת כוננות ו-5 חיילי נח"ל - עמדו מולם.

"הנס הכי גדול שהיה לנו זה דווקא הופעת הגבורה. ההבנה שאנחנו לבד ושאם לא נילחם על הבית – לא יהיה בית."
— אליה בן שימול, רבש"ץ

07:40

לחימה מבית לבית

כיתת הכוננות פרוסה על פני כל הקיבוץ - מהשער ועד אחרון הבתים. שבעה מחבלים חדרו את קו הבתים. בן שימול ואנשיו הסתערו עליהם וחיסלו שישה. השביעי ברח למרכז הישוב וחוסל שם.

בהקלטות וואטסאפ ששלח עמיחי לאשתו תוך כדי הלחימה, הוא נשמע שלו ורגוע: "תדאגו שהילדים ירגישו טוב וירקדו, כי היום שמחת תורה. תוציאו להם את כל החטיפים שיש במטבח."

07:15

גבורה בתוך הבית - עמיחי שינדלר

בתוך בית משפחת שינדלר, עמיחי שינדלר (ייבדל לחיים ארוכים) נלחם בגופו על אשתו וילדיו. כשמחבלים ניסו לפרוץ לממ"ד והניחו מטען על הדלת, עמיחי חסם אותם בגופו. בפיצוץ המטען איבד את שתי ידיו - אך הציל את כל משפחתו.

"הוא עמד שם כחומה אנושית. לא נתן להם לעבור."

10:30

לחימה על בית המשפחה - נפילת עמיחי וידידיה

לחימה על בית משפחה שמחבלים השתלטו עליו. שני לוחמי כיתת הכוננות, עמיחי ויצן וידידיה רזיאל, נהרגו בקרב. המחבלים חוסלו. לוחם כיתת הכוננות יאיר ויזנר נפצע.

בחייהם ובמותם לא נפרדו - גדלו יחד, למדו יחד, בנו יחד, נלחמו יחד ונפלו יחד.

🕯️

גבורתם מנעה טבח המוני במשפחות הקיבוץ.

10:15

המסוק מגיע - נקודת מפנה

מסוק קרב הוזנק למקום. עשרות מחבלים ממשיכים להקיף את הקיבוץ. משעה 09:00 כיתת הכוננות בלמה עשרות מחבלים שניסו להיכנס מהחוות הסולאריות הצמודות לקיבוץ. המסוק היה נקודת המפנה.

11:34

טנק מגיע - תחילת הסיום

טנק הגיע לשער הקיבוץ והחל לפטרל סביבו. בהמשך הגיעו כוחות צבא נוספים. הלחימה בתוך הקיבוץ נמשכה עד שעות הערב, כשהצבא טיהר אותו מהמחבלים האחרונים.

14:00

הגעת כוחות צה"ל - הקיבוץ ניצל

בשעה 14:00 הגיעו כוחות צה"ל. פינוי התושבים נערך בלילה שבין 7 ל-8 באוקטובר. למרות ששמונה שעות של לחימה עברו על הקיבוץ הקטן, למרות כ-100 מחבלים שניסו לפרוץ - אף אזרח לא נהרג ואף אחד לא נחטף.

התוצאה: גבורת לוחמי כיתת הכוננות בנוסף לקומץ לוחמים מנעה אסון ענק. המחיר היה כבד: שני גיבורים מכיתת הכוננות, עמיחי ויצן וידידיה רזיאל, נפלו בהגנה על הבית.

ההיסטוריה

כרם שלום - הסיפור של הקיבוץ

מההתחלה ועד היום

קיבוץ כרם שלום הוקם ביוני 1956 על שם אבשלום פיינברג, איש ניל"י, שנהרג לא הרחק משם. הקיבוץ ממוקם בנקודה האסטרטגית ביותר במדינה - על משולש הגבולות בין ישראל, עזה ומצרים.

לאורך השנים עבר הקיבוץ משברים רבים. ב-2017, כשעמד על סף סגירה, הגיע גרעין של משפחות דתיות צעירות והציל אותו. ביניהן היו משפחות ויצן ורזיאל - שגדלו יחד בפסגות, למדו יחד, והגיעו יחד לכרם שלום כחלק מהשליחות הציונית.

קהילה מאוחדת

היום כרם שלום הוא קיבוץ מעורב ייחודי - שליש דתי ושני שליש חילוני - שחיים יחד בהרמוניה. האחדות הזו, שנבנתה לאורך שנים, היא זו שעמדה במבחן ב-7 באוקטובר.

"האמון שנבנה במהלך השנים בין התושבים כולם, החיבור שנקשר בין חברי הקבוצות השונות, הוכיח את עצמו ונתן כוחות להישמע להוראות ולהציל חיים."

החזרה הביתה

אחרי 7 באוקטובר פונו התושבים לאילת, ובהמשך לאשלים. אבל הלב נשאר בכרם שלום. היום, הקהילה מתחילה אט אט לחזור הביתה - מתוך אהבה, שליחות ותחושת חיבור עמוקה למקום.

קרב הגבורה בכרם שלום